ארוחת צהריים בעיר לוד בנובמבר 2015
סופר ע"י רע"נ הסטוריה, זאביק מאירי 

חברים  יקרים

בשבוע  שעבר  קיימנו  פגישה  במסעדה  בלוד,  בהשתתפות  24  חברים,  כולל  שני  חברים  שהגיעו  מהגולה  (אלכס  ודדה)
מייל  זה  מיועד  לאלה  שהשתתפו  במפגש - וגם  לאלה  שלא. כפי  שידוע  לכם,  הייתה  לנו  הרבה  "פעילות  מילולית"  לגבי  הצורך  להעלות  לאוויר  איזה  ספר  טייסת/אלבום  טייסת,  כיאה  לפורום  שמצליח  לשמור  על  קשרים  עם  חבריו, - שנים  כה  רבות  לאחר  תקופת  השירות  המשותפת  ושנים  רבות  לאחר  שהגוף  הארגוני  שליכד  ואיחד  את  החברים  האלה  (קרי:  טייסת  125  +  הדרג  ב'),  כבר  התאדה  ונעלם...

למרבה  המזל,  היה  בינינו  אחד  מהחברים  שאת  הפעילות  המילולית  הפך  לפעילות  מעשית,  הרים  את  הכפפה  והרים  אתר אינטרנט  שיכול  לשמש  לנו  כמזכרת  מדהימה  לתקופה  הנוסטלגית  של  ימי  שדה  דב  העליזים בהקמת  האתר  הושקעו משאבי  זמן  לא  מבוטלים,  הושקע  ידע  והושקעו  גם  סכומי  כסף. המצב  כרגע  הוא,  שכפי  שזה  נראה - אין  הרבה  עניין  לחברים  באתר  הזה,  אין  כניסות  של  חברים  לצפייה  באתר,  ובצדק, -  כיוון  שהאתר  הזה,  שאמור  היה  להיות  דינמי  ולקבל חומרים  חדשים  כל  הזמן, - שוכב  כבר  זמן  רב  ללא  כל  פעילות,  מעלה  חלודה  ומתעטף  בקורי  עכביש.

בפגישה  שקיימנו  בשבוע  שעבר,  יצאו  הרבה  סיפורים  ליד  השולחן,  שכל  אחד  מהם  יכול  להיכתב  ולהישמר  באתר.  צריך  רק  קצת  השקעה  קלה וספר  הטייסת  לא  יישאר  רק  עוד  איזה  זיכרון  נוסטלגי.

בנוסף,  רק  לאחרונה,  נפרדנו  בעצב  משני חברים  קרובים  והשתתפנו  בצערו  של  חבר  יקר  נוסף  ששכל  את  בנו  בנסיבות  מאד  טרגיות. הגיל  הביאולוגי  של  מרביתנו, מאותת  לנו,  שככל  הנראה, - בעשור  הבא,  יהיו  לנו  פרידות  נוספות  שכאלה - וסביר  להניח  שהם  יהיו  (כמותית)  יותר  מאלה  אשר  היו  לנו  בעשור  הקודם - והלוואי  ואתבדה.

אני  בטוח  שיש  הרבה  זיכרונות  שניתן  להעלותם  על  הכתב  לגבי  החברים  שעזבו  אותנו,  ואם  לא  נעשה  זאת  עכשיו - לא  נעשה  זאת  אף  פעם חברים, - תנו  כתף.

להקים  אתר  כמו  זה  שהוקם, - צריך  משוגע  לדבר.  מהכרותי  הטובה  את  אלכס,  הוא  "סופר  משוגע"  ויש  לו  על  כך  גם  קבלות  וגם  דיפלומה. אם  הוא  יפסיק  לטפל  בנושא - אני  לא  רואה  משוגע  אחר  מבינינו  שלוקח  את  הנושא  וממשיך  הלאה. 

אל  תתנו  לו  להפסיק.  מה  שהוא  צריך  להפסיק,  זה  רק  להפציר  בנו  בכל  הזדמנות - לשלוח  חומרים  לאתר. שמעתי  את  התירוץ  הקלוש  של  "אנחנו  מכונאים  בוגרי  הטכני,  יודעים  לתקן  אווירונים - אבל  לא  יודעים  לכתוב. אם  מישהו  מטיל  ספק  ביכולתו  לנסח  כתבה  הראויה  להתפרסם  באתר, - אני  מזמין  אותו  לשלוח  את  הכתבה  אלי  ואני  "אשפצר"  אותה.

תודה
זאביק  מאירי

טוב, אז בעקבות הרצאה מרוממת נפש, יחודית, החלטית ונוקבת, לא נשאר שום ספק בליבו של אמרגננו המשורר (דוד סיני) והוא השיב כדלקמן...

זאביק יקירי ואיש אמונתי. רק המאמר שלך עצמו יכול למלא אתר שלם ולא יותיר כל מילימטר זיכרון למידע נוסף. לא יכולתי שלא לכתוב שיר הלל להגיגך:

חרטוט ברמת אנשי הליין
אחד אחד מאופיין כבליין
הרמה הרמה כל כך נמוכה
איך המסוק טס בבטחה

והנה הקשישים לועסים
מזכירם נישכחות צוחקים
אין להם כל ענין
לתרום לאתר בענן

לשלוף מאלבום מיושן
תצלום או סיפור ממזמן
משהו שדומה לשלך
סיפור כאורכה של גולה

חברי היקר המוכשר
גם אני מזבל כך ישר
לא מסוגל לסיים
זה הגיל ואינני אשם

אם תרצה בכל זאת קצת עזרה
בא ניכתוב בעצמנו מילה
בא ביחד עם אלכס הזה
נחשב כקבוצה של הוזה

ואל נא תחשוב שאני
שבגלל היותי קצת עני
מתקמצן על כמה דולרים
הכי טוב לגייס המונים

לבסוף אישי החביב
אני בעד להרחיב
לעודד את האלכס הזה
שימשיך את הקטע הזה

וואוו התעייפתי