בי"ס "עירוני למקצועות תעופה" היה מוכן לקבל אותי,נרשמתי לאותו בי"ס הנמצא בתוך הטכני בחיל האויר רק ללא מדים.משך הלימודים כשנתיים בתנאי פנימייה על כל המשתמע מכך, ובתום השנתיים אנו מנותבים לבי"ס הטכני כשוחרים. בטכני הוצבתי בבי"ס ממ"ס מסוקים קורס 11/69 יחד עם יחזקאל עבדה,זאב פיש ומשה
לוי. בתום הלימודים העיוניים יצאנו להשתלמות מעשית בתל נוף.
בערב האחרון להשתלמות ערכנו מסיבת סיום בבית מכבי אש (לשעבר ברח' בזל)
כשאבא של אחד מחניכי הקורס (אהוד ריטוב) היה מפקד התחנה,תרם לנו את המקום והחבר אהוד ריטוב הזמין בנות מבית ספר לאחיות.
בתום המסיבה חניכי הקורס חזרו לתל נוף עם משאית צבאית ואנוכי עם עוד שני חברי הקורס (דוד כהן ואהוד ריטוב) נשארנו לנקות את האולם. בתום הניקיון היינו אמורים לחזור לתל נוף עם טנדר סוסיתא כשאהוד ריטוב הנהג. יצאנו לדרך, הנהג לא עצר "בתמרור עצור" התנגשנו חזיתית, ומעוצמת המכה עפתי מהרכב לכביש והמכונית בה נסעתי עלתה עם הגלגל האחורי על הגב שלי.
אמבולנס פינה אותי לבי"ח איכילוב ולאחר סידרת בדיקות הועברתי לבי"ח תל השומר (שוחר במדים) שם התברר שהכליה הימנית שלי נחבלה ואינה מתפקדת......הצוות הרפואי החליט על כריתת הכליה וכך נותרתי עם כליה אחת!!!
בזמן ההחלמה חבריי לקורס גויסו וצוותו לכלל טייסות המסוקים כשאנוכי בביתי בחיפה צופה על המסוקים שנוחתים במנחת רמב"ם (מלחמת ההתשה) וממתין להחלטת לשכת גיוס, האם יגייסו אותי או שלא. (נקבע לי פרופיל 34 על הכליה וכיב קיבה, כולם זוכרים אותי עם שקית חלב)
צה"ל לא רצה לגייס אותי ועל מנת להוכיח שאנוכי כשיר להיות מכונאי, פניתי לתע"א והצעתי את עצמי לעבוד כשוליה. (לנתי אצל דודתי ביפו) התקבלתי ועבדתי 9 חודשים כשוליה על מטוס וטור 88 ששופץ בתע"א.
קיבלתי המלצות טובות ועימן פניתי ללשכת הגיוס שהסכים לגייס אותי אך לא כמכונאי אלא כפקיד... ב-1/7/71גויסתי לטירונות כ"מ למשך 10 ימים ומשם לשדה דוב, ביר"מ היו מוכנים לתת לי תקופת ניסיון והוצבתי בט-125כמכונאי"אלואט".
בשנת 1974 עברתי ניתוח כיב וכשחזרתי לטייסת הוצבתי להטסה (מחליף של מוני שמיר שהשתחרר) בזכות חיים גיל שהמליץ על כך לק. הטכני שמאי שטראוס ז"ל ואח"כ לאלכס. לא אשכח את הקצין הטכני אלכס הרפז שאמר לי: "שב בבית עד שתרגיש שאתה יכול לחזור לטייסת......."מה שדרבן אותי לחזור כמה שיותר מהר.
בהמשך יצאתי לקורס"מכונאים מוטסים"והוצבתי כמ"ע במרכז אחזקה כשרפי מסוק וגינת משה ז"ל היו מפקדי ועפ"י החלטת המ.ט.ת.א חיים להט בניגוד לרצוני ולרצון דדה הק. טכני.
כשהגיע המועד ליציאה לקורס טכנאים המ.ט.ת.א אבוייה בר לב ז"ל אמר לגינת ז"ל "שרק מי שעובד על מטוסים ייצא לטכנאים ולא פקידים..."ואם קולישבסקי רוצה לצאת לטכנאים שיעבור לבח"א 8......
לא חששתי לעבור לבח"א 8 בניגוד גמור לכלל חיילי שדה דוב. הוצבתי בט-160 שהייתה בראשית הקמתה עם 2 מסוקי "צפע"כששקד אברהם (שיווק)ק. טכני ושוב.....מיודעינו חייםגיל ממליץ לשבץ אותי להקמת הטסה.
ו
אכן,לאחר שירות של שנתיים בט-160 כולל העברה מתל נוף לפלמחים יצאתי לקורס טכנאים ובתום הלימודים חזרתי ל-160ומשם לקורס קצינים טכניים. 1982 מלחמת לבנון הראשונה, סיימתי השתלמות חיילית והוצבתי במפ"א (שם הצטלבה דרכי עם ידידינו דוד סיני) כמנהל פרטיי מסק"ר למשך 4 שנים.
1
986 הוצבתי בכנף 15 כמפקד גף אבטחת איכות ובתום שנה אני מקבל טלפון מחיים גיל ( פעם שלישית) ודורי יעקב ששאלו אותי האם אני מוכן לעבור לפלמחים כמפקד גף מ. אחזקה.כמובן שהסכמתי........
1987 הוצבתי בבח"א 30 כמפקד מרכז אחזקה למשך 3 שנים ושם יצאתי לפו"מ ארוך. סיימתי תוארBA והוצבתי ביש"מ תחזוקה כמפקד בסיסי טיסה. שם השלמתי תואר MA וב-2/1995 פרשתי לגמלאות מצה"ל.
לאחר השחרור ביצעתי הסבת אקדמאים להוראה ותוך כדי הלימודים מחלקת פרישה הגישה את שמי למכרז בעיר רמלה לתפקיד מזכיר בכיר, עמדתי במכרז מול 8 מתמודדים וזכיתי בתפקיד שהינו מורכב ביותר אך מעניין מאוד וכרוך בכל מה שרשות מקומית מטפלת הן בתושבים (85 אלף) והן בגורמי פנים וחוץ כצמוד למנכ"ל העירייה וראש העיר.
נשוי למרים, אב לשנים וסב ל-5 שיהיו בריאים
הקליקו על אחת התמונות להפעלת המצגת למטה
