אבי כאיש עסקים בתחומים שונים, מסחר הסיטונאית וקמעונאות, 2 בתי קפה וכ-10 שנים לפני שיצאנו ממרוקו גם חוות בשטח רחב של כ 1,775 הקטאר שווה ערך לכ- 17,750 דונם. זה כלל חקלאות, צאן ובקר, ובין היתר היה שותף עם אח של המלך בתחומים שונים וספק ראשי לארמון המלוכה בעיר מרקש.
באותו יום שהוחלט על עליה / עזיבת מדינת מרוקו. זהו יום שאבינו קיבל מידע מסווג מתוך ארמון של אחיו של המלך דאז, כי אחד מהבכירים של צוות העובדים בארמון המלוכה שתמיד ניסה להתנכל באבינו ללא הצלחה. הפעם המידע שהתקבל היה תכנון חטיפת שניים מהילדים כדי לאלץ את אבינו והמשפחה להתנתק מהעסקים ושותפות עם ארמון המלוכה. חובה לציין כי אנשי המלוכה והשילטון לעולם לא היו מעורבים בזה, אלא אך ורק שניים מצוותי עובדים בארמונות המלוכה שלהם סמכות וכוח של הכול יכול.
באותו יום הוחלט תוך ניתוח מהיר של שני ההורים , לעזוב את העיר ואת מרוקו באותו יום בערב. למחרת, המשפחה הייתה ב 6 בבוקר ברכבת לקזבלנקה. שם אבינו יצר קשר מידי עם אחד השליחים בהם הוא תמך לא רק בזמנו וממונו, אלא גם היה עוזר לשחרר אם אחד מהם היה נתפס על ידי השלטונות.
קצת לקצר ויש לציין ( למי שלא ידע) כי בכיר מהמהמוסד א. הראל מבלי לגלות את זהותו , שרץ אצלנו בבית כמעט 3 חודשים, כאשר הוא בעצם ביקש להתארח אצלנו רק לשישי שבת תוך התחזות לפליט שואה ( נו באמת 1960), והתגלגל לעיר מרקש.
את פליט השואה שיחק אותה בזה שאחרי כל ארוחה איתנו בשולחן , אסף את שאיריות הלחם מהשולחן ושם בסתר בתיק מעור שהיה צמוד איליו. הוא בעצם בחר ותכנן להתארח אצלנו כאשר הוא פנה לאחד הסוחרים, (יהודי) ביום שישי בצהריים וביקש ממנו אם הוא יכול לסדר לו שיחה עם אבינו שיארח אותו לקבלת שבת כי הוא שמע שהוא מקבל אורחים.
אחרי שבת ביקש להישאר עוד כמה ימים בטענה שהוא מחפש עבודה , התמחותו כביכול הוא מומחה ליצור מיניאטורות מזכוכית תוך שהוא מסביר הוא מוציא דוגמאות מתיקו. הנה עברו כמה ימים הוא טוען שהוא נוסע לעיר אחרת לנסות את מזלו כי במראקש לא מצא עבודה.
הוא כמובן שאל שאם לא ימצא עבודה אם הוא יוכל לחזור אלינו הביתה. הוא כמובן חזר והפעם תמיד ניסה להיות בבית כשכולם עושים שיעורים תוך זה ששואל כל אחד מהילדים זה היה ברור אחרי מעשה כי סקר את רמת הלימודים ועוד... שוב לא מצא עבודה הפעם יוצא לעיר אחרת שוב לנסות מזלו כדבריו, כך היה הולך וחוזר וכך העביר 3 חודשים אירוח אצלינו בבית.
והנה כ- 15 שנה לאחר מכן ,״ הפרצוף של הפליט שואה ״ מופיע בעיתון ישראלי עם כתבה של כחצי עמוד , שראש המוסד א. הראל היה במרוקו. זה היה פליט השואה שהתחזה - וחיפש להתארח לקבלת שבת וחיפש עבודה...
