תרומתו של חבר וותיק, מגדולי האומנים בארץ, בקרו אותנו במהלך מלחמת יום כפור, כאן, שרה לנו חוה אלברשטיין, שיר אהוב ומלא רגש. ברקע נתן לראות פה ושם פרצופים מוכרים, הראשון מופיע מיכאל ויזל עצמו שתרם את הקישור

יש לנו זכרונות, חלקם נחמדים, חלקם מיוחדים. הדף הזה הוא אוסף זכרונות קשורים למחמת יום הכפורים, בשנת 1973 - בזמן כתיבת שורות אלו, השנה היא 2021... כלומר, לפני 48 שנים. אני מניח, שאלו מבינינו שחוו את זה, לא ישכחו לעולם

מסדאם  חוסיין  לתא"ל  רמי  דותן –– פרק ג' הסיפור של זאביק מאירי פורסם כאן לפני זמן מה, עכשיו הגעתי לפרק השלישי אם אתם לא זוכרים, ניתן לקרוא את הפרקים הקודמים באתר הישן https://squadron-125.org.il/oldsite.html

עד שלא נמצאים במצב, לא יכולים להבין מה עובר בראשו של הטייס, בטיסה מול אש אויב, ללא יכולת להמלט, להתחבא... אז זה סיפור על חיים רון שהופל בטיסתו באלואט, מאש כוחותינו

לפתע הבחינו בשלושה כדורי אש גדולים  של טילים ששוגרו לעברם. הם שברו, ירו נורים, והדליקו אורות נחיתה כשאחד הטילים התפוצץ בקרבתם

פעילות חיל האוויר בשלב כיבוש ראש הגשר בתעלה  18-15 באוק' נתרם ע"י יצחק שטייגמן. מסוקים במשימות הובלה, סיורים, פינוי נפגעים וחילוץ טייסים

האם ידעתם? מי זוכר? נתקע לנו אלואט על אסדת הנפט באבו רודז, הלכנו להוציא אותו משם ולהחזירו הביתה

יצחק רבין ז"ל היה צריך להגיע בדחיפות לדיון, אז הצענו לו טרמפ ומר ויניק, התכבד לבצע את המשימה

כפי שזכור, הגף הטכני סיפק שירותי קרקע למטוסי טייסות מבקרות מחיל האוויר וגם לשירותי שונים אחרים

יום אחד, בשעות אחה"צ המאוחרות, בשדה התעופה ברפידים, יצאנו לביצוע טיסת מבחן, לקראת הסיום, כמעט נתקלנו באנטנה

טיסת חילוץ איש רם מעלה ז"ל, שהסתיימה עם סוף אכזר. סיפורו של מומי הרפז

אז ככה, כשמקבלים זימון להטיס אלוף, כולם מרימים יד... אבל כשהאלוף הוא גנדי (רחבעם זאבי ז"ל) כולם כמובן מרימים שתי ידיים

בדף זה, הצלחתי לאסוף כמה זכרונות פזורים של חלק מהחברה שנטלו חלק בפעילויות מלחמת יום כפור. אני אישית, סבלתי בתקופה זו מסיבה אחת נוספת - מספר חודשים לפני המלחמה התמניתי לתפקיד קצין טכני טייסת 125. אבל כשהמתח עלה, הפסיקו את כל הלימודים ושמאי שטראוס ז"ל הוחזר לטייסת. מכיוון שהייתי חדש בתפקיד, היה טבעי שהצוות התקבץ סביבו לקבלת הוראות, אני הייתי שם בהרבה מקרים רק - קישוט

זוכרים אולי מלחמה אכזרית במיוחד בשנת 1973? בחג  קדוש של עם ישראל, העלינו זכרנות, 40 שנה מאוחר יותר, כן לא נשכח את המאורעות של אז

יש קטעים מיוחדים, מקרים שיזכרו לעד, חברויות בלתי נשכחות.... כל זה קורה לעיתים נדירות, אותן אנו משמרים לעד

ממלחמת יום הכפורים, מראות המלחמה והמקומות בהם פעלנו, תרומת חברנו זאב פיש

מעט פסק זמן לנשמה... סיפורו של חיים גיל (גלפר) על זמירות בתקופת הקרבות ממלחמת ששת הימים

מבצע ראשון - כראמה. כפי שסופר ע"י אריה וינטר ז"ל, המייסד הטכני המקורי של טייסת 125

בוגטי, או יצחק קידר יהיה זכרו ברוך, איש רב אשכולות, מספר לנו מעט מזכרונותיו באותה תקופה

הזקנים שבינינו בחבורה בוודאי זוכרים, לפחות חלקים במלחמת ששת הימים. עד היום אני לא מבין, למה קרו לזה ששת הימים, הרי בעצם, המלחמה הזו לא נגמרה עדיין